גז"ד למורשעים בניהול פנקסי חשבונות כוזבים

1.                  הנאשמים הורשעו על פי הודייתם בעובדות כתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון כדלקמן:

הנאשמת 1 הורשעה בביצוע עבירות של סיוע לניהול הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים לפי סעיף 220 (4) לפקודת מס הכנסה (להלן: " הפקודה"), סיוע למסירת תרשומת כוזבת בדו"ח לפי סעיף 220 (2) לפקודה, וסיוע בשימוש במרמה, עורמה ותחבולה לפי סעיף 220 (5) לפקודה.  

הנאשם 2 הורשע בביצוע עבירות של ניהול, הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים עבירות לפי סעיף 220 (4) לפקודת מס הכנסה, מסירת תרשומת כוזבת בדו"ח עבירות לפי סעיף 220

(2) לפקודה,  ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה עבירות לפי סעיף 220 (5) לפקודה.

2.                  הנאשמים 1 ו-2 היו בעת הרלוונטית לכתב האישום בני זוג.  הנאשמת 1 היתה רשומה כבעלת עסק בשם גילי שירותי ניקיון (להלן: " העסק") - שסיפק שירותי ניקיון באמצעות עובדים שהועסקו ע"י הנאשמים. הנאשם 2 שימש כמפעיל העסק ונרשם בו כשכיר.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, בין השנים 2000-2004 הכין וניהל הנאשם 2 פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים על מנת להקטין את הכנסות העסק בכוונה להתחמק מתשלום מס, בכך שרשם בהם במרמה תשלומי משכורות לעובדים אשר לא עבדו בעסק או לא עבדו את מלוא התקופה שנרשמה, בסכום כולל של  387,540 ש"ח כמפורט בכתב האישום.

כמו כן הגיש הנאשם 2 לפקיד השומה דו"חות כעל הכנסות העסק בכל אחת משנות המס בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, ומסר בהם תרשומות כוזבות בכך שרשם את הוצאות המשכורות שלא נשאו בהן בפועל. הנאשמת 1 היתה חתומה על הדו"חות הנ"ל ובכך סייעה לנאשם 2 במעשיו אלה.

3.                  טרם הוחל בשמיעת הראיות הודיעו הצדדים על עריכת הסדר טיעון. במסגרתו, חזרו הנאשמים מכפירתם, הודו בכתב אישום מתוקן והורשעו. לעניין העונש, הוסכם כי בעניינו של הנאשם 2 , תעתור התביעה להשתת מאסר בפועל למשך 10 חודשים ואילו ההגנה תעתור להשתת 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. כמו-כן הוסכם כי יעתרו בנוסף להשתת מאסר על-תנאי וקנס לשיקול דעתו של בית המשפט.  באשר לנאשמת 1 הוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף להשתת מאסר על-תנאי וקנס כספי.

4.                  ב"כ המאשימה ציין לקולא את היות הנאשמים נעדרי עבר פלילי. לחומרה הדגיש את מהות  העבירות המיוחסות לנאשמים, אשר המחוקק קבע בצידן מאסר של 7 שנים וקנס בשיעור מקסימלי של 220,000 ש"ח.  כמו-כן ציין לחומרה את ביצוע העבירות בשיטתיות לאורך תקופה ממושכת ואף את אי הסרת המחדל עד כה. ובנוסף פירט את העובדה כי מעבר לפגיעה ברשויות המדינה נפגעו גם אלה אשר דווח ברשויות המס בכזב כי עבדו בעסק בעת שבפועל לא עבדו במקום כלל.

ב"כ המאשימה טען בנוסף כי בבואה לכלל הסדר הטיעון מצאה המאשימה לאבחן בין הנאשמים וחלקם בביצוע העבירות, באופן מהותי, לעניין העונש אשר יוטל על כל אחד מהם. זאת תוך מתן הדעת לכך כי הנאשם 2 הינו המבצע העיקרי, המניע והמוביל בביצוע העבירות אשר הורשע גם באחריות מנהל לפי סעיף 224 א לפקודה ומנגד כי הנאשמת 1 אך סייעה לו לביצוען.

בהסתמך על פסיקה שהגיש עתר ב"כ המאשימה לכבד את הסדר הטיעון כעתירת המאשימה לגבי שני הנאשמים ולהשית על הנאשמת 1 קנס מרתיע ומאסר על-תנאי. ואילו על הנאשם 

1 מאסר ברף המקסימלי לו עותרת המאשימה שכן הלכה היא שאין מקום להשית בעבירות אלה מאסר שירוצה בעבודות שירות וכן מאסר מותנה וקנס בשיעור גבוה.

5.                  ב"כ הנאשמים הדגיש מנגד את הרקע לביצוע העבירות, קריסה כלכלית של העסק עקב סיום התקשרות עם לקוח עיקרי עבורו סיפק שירותים. כמו כן את החובות הגבוהים הרובצים על הנאשמים בעקבות כך, אשר הובילו להתערערות יחסיהם הזוגיים וכיום הינם מצויים בהליכי גירושין.

עוד הדגיש ב"כ הנאשמים לקולא את היות הנאשמים נעדרי עבר פלילי, וכן כי על אף הנטייה להחמיר בענישה בגין ביצוע עבירות מס, על בית המשפט לשקול את נסיבותיהם האישיות והכלכליות אורח חייהם הנורמטיבי, את הודייתם ואף את חלוף הזמן ומאז ביצוע העבירות ולא למצות עימם את הדין.

בהסתמך על פסיקה שהגיש עתר ב"כ הנאשמים לאמץ את הסדר הטיעון כעתירת ההגנה ולהשית על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ועל הנאשמת מאסר מותנה כמו כן להטיל קנס מופחת, תוך התייחסות לשני הנאשמים כיחידה כלכלית אחת.

דיון

6.         חומרת ביצוע עבירות כלכליות תוך פגיעה בקופה הציבורית , במערכת אכיפת גביית המס ובשיוויוניות התשלום, הינה מן המפורסמות. מדיניות הענישה בגין ביצוען, הינה מחמירה בכלל הרכיבים, לרבות מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח וקנס משמעותי. זאת תוך העדפת האינטרס הציבורי, לשם הבהרת החומרה ולשם הרתעה למיגור התופעה.

וכך נקבע ברע"פ 512/04 מוחמד בן נבהאן אבו עבייד ואח' נ' מדינת ישראל:

"בית משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמירקם החברתי, ופגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האימון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת  בפסיקת בית משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה."